סמואל ואח' נ' אוטו טריידר מאגרי מידע לרכב בע"מ ואח'

החלטה

בקשה למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על מר ח'לף בסול המשיב 3 (להלן: "המשיב 3), לבצע כל דיספוזיציה ברכב מסוג אאודי A6, מס' רישוי 72-121-73 (להלן: "הרכב") ובכלל זאת למכור ו/או להשכיר ו/או לשעבד ו/או לבצע עסקה מכל מין וסוג עד למתן הכרעה בתביעה העיקרית.

לטענת המבקש רישום הרכב על שמו של המשיב 3 נעשה שלא כדין.

1.רקע:

א.המבקש, מר סמואל רון, (להלן: "המבקש"), איש עסקים במקצועו, היה הבעלים של הרכב הנ"ל מיום 22.11.2012 ועד ליום 22.9.13. מר סמואל ביקש לרכוש בייבוא אישי מכונית (מסוג אאודי S6) (להלן: "מכונית S6). לשם כך פנה למשיב 2, בעלים של חברת אוטו טריידר מאגרי מידע לרכב בע"מ (להלן: "החברה/המשיבה 1"), העוסקת בייבוא אישי של מכוניות.

במהלך הדיון, התברר כי המבקש טס ביחד עם המשיב 2 לסוכנות "אאודי" בעיר פרנקפורט בגרמניה, לחברת פולי אנרג'י (להלן: "פולי אנרג'י"), על מנת לראות את הרכב ולאחר מכן החליט להתקשר בעסקה ליבוא המכונית S6 באמצעות המשיבים 1 ו- 2. לא למותר לציין כבר עתה, כי עובדה זו לא נזכרה בבקשה למתן הצו.

ב.ביום 2.9.13 נחתם הסכם בין המבקש לבין חברת המשיבה 1 באמצעות המשיב 2 לרכישת המכונית S6 בייבוא אישי.

ג.במסגרת ההסכם נקבע כי בתמורה המבקש ימסור למשיב 2 את הרכב אשר יימכר ע"י המשיבים 1 ו- 2 בסכום של 182,000 ₪ לצד ג' ובנוסף ישלים סכום כסף נוסף בסך 40,000 אירו. המבקש לטענתו עשה כן והעביר למשיבים 1 ו- 2 את התמורה הכספית.

ד.הרכב החדש אותו רכש המבקש, דהיינו מכונית S6, לא סופק עד היום ,אך רכב האאודי הישן של המבקש נמסר למשיבים 1 ו- 2, אשר מכרו אותו לצד ג', הוא המשיב 3. התברר כי המשיבה 1 העבירה את רכב האאודי A6 לחברה בשם H.W מוטורוס הנמצאת בבעלות המשיב 2 –מר חליוא ,והיא זו שמכרה את הרכב למר ח'לף.

ה.בקשה להטלת עיקול זמני במעמד צד אחד, נדחתה על ידי כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא-ברנע בהחלטה מיום 6.11.13.

ו.ביום 6.11.13 הוגשה בקשה לצו מניעה זמני. דיון במעמד הצדדים התקיים ביום 11.11.13, ובהמשך נקבע דיון נוסף ליום 17.11.13, בין השאר משום שהמשיב 2 לא התייצב לדיון הראשון. המצהירים נחקרו על תצהירים.

ז.ביום 12.11.13 הוגש כתב תביעה. ביום 1.12.13 הוגש כתב הגנה.

2.טענות המבקש:

א.המשיבים 1 ו-2 העבירו את הבעלות ברכב על שמה של חברת "W.H מוטורס" על קיומה לא ידע כלל ,ולאחר מכן על שמו של משיב 3 וזאת שלא כדין, שכן סוכם בין הצדדים כי לכשיימצא קונה פוטנציאלי ייצרו עמו קשר על מנת שיעביר את הבעלות ברכב במשרד הרישוי. כמו כן הוא לא ייפה את כוחם של המשיבים 1 ו-2 להעביר את הבעלות לצדדי ג' ללא ידיעתו, והעברה נעשתה ככל הנראה תוך זיוף חתימתו על ייפוי הכוח.

ב.מבדיקה שערך המבקש, התברר כי העסק של המשיבה 1 אינו פעיל ואינו נגיש לקהל הלקוחות והחברה רשומה כחברה מפרת חוק. בנוסף ציין המבקש כי מקרה זה הינו אחד מיני רבים. המבקש הגיש ביום 22.10.13 תלונה כנגד המשיבים במשטרת ישראל, מפלג חקירות הונאה תל-אביב, בדבר קבלת דבר במרמה וזיוף.

ג.לעניין המשיב 3 – הטוען להגנה תקנת השוק, זו אינה מתקיימת במקרה דנן, וזאת לאור יסוד התמורה – המחיר בו נרכש הרכב. מחיר המחירון של הרכב שנמסר למשיב 3 היה 224,000 ₪ עפ"י מחירון לוי יצחק אולם מר חילף שילם בפועל בגין הרכב סך של 155,000 ₪ בלבד.

ד.המשיב 3 החזיק את הרכב שלא כדין מיום 16.9.13 ועד יום 22.9.13 שכן העברת הבעלות בין המבקש לחברת מוטורס בוצעה ביום 22.9.13 אך החזקה ברכב ניתנה למשיב 4 כבר ביום 16.9.13 עת חתם על הסכם מכירת הרכב עם חברת "HW מוטורס".

ה.המשיב 3 אינו תם לב: – נספח 4 בתגובת המשיב הוא "מסמכי משכון הרכב ושעבודו לבנק מרכנתיל" שם צורף רישיון רכב בתוקף עד 4.7.14 שבו מופיע שמו של המבקש, מר רון סמואל כבעלים ולא חברת H.W כמבקשת. עצם העברת המסמך לבנק מרכנתיל לשם שיעבוד הרכב, עולה לכדי חוסר תום לב של המשיב.

ו.הסכם רכישת הרכב ביבוא אישי נערך עם המשיבה 1 באמצעות בעליה, המשיב 2 והמבקש כלל לא היה מודע לקיומה של חברת "H.W מוטורס" ועל מעורבותה בהליך מכירת הרכב למשיב 3.

3.תמצית טענת המשיבים 2-1: